שאלות ותשובות

בתחומים הולכים ומתרבים אפשר לייצר יותר באמצעות פחות עבודה אנושית. השינוי אינו מבטיח שכל מחסור ייעלם, אבל הוא מעלה את השאלה איך יתחלק השפע שייווצר.

רוב האנשים מקבלים הכנסה וביטחון דרך עבודה. אם חלק גדול יותר מהייצור ייעשה באמצעות מכונות וטכנולוגיה, חלק גדול יותר מההכנסה עלול להגיע לבעלי ההון, בעוד הקשר בין עבודה להכנסה נחלש.

פאודליזם טכנולוגי הוא מצב שבו מספר קטן של בעלי הון שולט במכונות, באלגוריתמים ובנתונים שמייצרים את עיקר השפע, בעוד רוב האזרחים תלויים בהם לפרנסה ולגישה לשירותים. הדיבידיזם מבקש למנוע ריכוז כזה באמצעות קיצור שבוע העבודה ובניית בעלות אזרחית רחבה בנכסים שמייצרים את השפע.

הדיבידיזם מבקש לצמצם למינימום את המסים המיועדים לקצבאות: הציבור אינו רוצה לשלם מסים גבוהים למטרה הזאת, ומי שנזקק לקצבה אינו רוצה להיות תלוי בה. המערכת אינה נוחה לאף אחד מהצדדים. במקום לממן את מדד האיזון בעיקר באמצעות מסים, הדיבידיזם מבקש שהוא ימומן מהכנסות מנכסים בבעלות אזרחית, באמצעות נאמנות העושר.

הדיבידיזם מבקש להחזיר לאזרחים חלק מפירות הפריון בשתי צורות: יותר זמן פנוי באמצעות קיצור שבוע העבודה, והכנסה מנכסים בבעלות אזרחית באמצעות נאמנות העושר.

היעד הראשון הוא מעבר הדרגתי לשבוע עבודה בן ארבעה ימים, כ־34 שעות, בלי להפחית את השכר החודשי בשל הקיצור. המעבר ייעשה בשלבים ובלוח זמנים שייקבע מראש.

לא. קיצור שבוע העבודה חל על העובד, ולא על פעילות הארגון. שירותים, עסקים ומוסדות יוכלו להמשיך לפעול בסבבים ובמשמרות, גם לאורך כל השבוע.

במקום שבו הביקוש לעובדים גבוה, השכר עשוי לעלות. המחסור אינו מחייב עובד יחיד לעבוד שישה או שבעה ימים בשבוע. אפשר להתמודד איתו באמצעות שכר, גיוס עובדים נוספים, שינוי ארגון העבודה וטכנולוגיה.

המדינה תקבע את היעד, תוביל את המעבר במגזר הציבורי ותסייע לענפים להתמודד עם חסמים. חברות שירצו להקדים את המעבר יוכלו להצטרף למסלול חברות החלוץ. חברה המבקשת ליהנות מעדיפות במכרזים תידרש להודיע רשמית על הצטרפותה ולעמוד בכללי המסלול.

נאמנות העושר נועדה להחזיק נכסים עבור כלל האזרחים. היא תהיה נפרדת מהממשלה ומתקציבה, ותנוהל באמצעות קרנות מקצועיות. המדינה תעמיד לה מימון ארוך טווח. האזרחים ישתתפו במחצית מההשקעה, באופן דיפרנציאלי ולפי הכנסתם.

נאמנות העושר נועדה להשקיע בסטארט־אפים שהצלחתם עדיין לא תומחרה, שחלקם משתייכים לתעשיית החופש, תחומים שבהם טכנולוגיה יכולה להעלות פריון ולצמצם עבודה אנושית מיותרת. התוכנית מניחה שתהיה תשואה עודפת בתעשיות שבהן תשקיע, אך אינה מבטיחה שכל סטארט־אפ או כל השקעה יצליחו.

מדד האיזון יגדיר רצפת הכנסה אישית הדרושה לחיים עצמאיים בכבוד, וישלים הכנסה כשהיא נמוכה מהרצפה. מדד הילד יכלול מזון, ביגוד, בריאות, תחבורה ורכיב דיור, מתוך הכרה שבני משפחה חולקים דירה ותשתיות.

משפחות גדולות יקבלו סיוע לצורכי בריאות וביטחון, לרבות מזון. עם זאת, הציבור לא יידרש לממן לכל ילד אותה רמת מרחב כמו במשפחה קטנה.

תשלומי מדד האיזון יתחילו רק כשהנאמנות תוכל לממן אותם לאורך זמן, לשמור על הון הבסיס, לממן את המשך ההשקעות ולהחזיק רזרבה נזילה לשלוש שנות תשלום. בתקופת הצבירה, המדינה תמשיך להתמודד עם מצוקה באמצעות מנגנוני הרווחה הקיימים.

החוב למדינה ולאזרחים יצבור ריבית מסחרית בזמן שההחזר נדחה. ההחזרים ותוספת הצלחה מתוך רווחים עודפים יבוצעו רק בתנאים שלא יפגעו ביכולת לממן את מדד האיזון, לשמור על הון הבסיס ולהמשיך להשקיע. סכום ההון, מקורות המימון, התשואה והיקף הזכאים ייבחנו בתרחיש כלכלי נפרד; המספרים בו יהיו הנחות לבדיקה ולהתווכחות, לא הבטחה.